ריקודים סלוניים

ריקודים סלוניים או שמם בלועזית Ballroom Dance.מקור השם Ballroom לקוח מהשפה הלטינית ballare אשר פירושה "לרקוד".

ריקודים אלו צצו באמצע המאה ה-17 כחלק מהחוויה החברתית ואשר נועדו להבדיל בין המעמד החלש הפשוט לבין המעמד החברתי החזק העשיר והגבוה ולפיכך כלל קוד לבוש מאוד מוקפד .גם המוסיקה, לרוב מוסיקה מערבית , והצעדים בריקוד הזה יותר מורכבים . בני הזוג רוקדים אותו סביב רחבת הריקודים ממש על קו המעגל ונגד כיוון השעון כאשר הם צמודים זה לזו.

כל הריקודים הללו נלמדים בחוגים ובקורסים של דנסארט המתפרסים בכמה אזורים בארץ, ביניהם

תל אביב, רעננה, ראשל''צ, כפר-סבא

לריקודים לטיניים

ליתרונות הריקוד

טנגו / Tango

מקור הטנגו הינו בארגנטינה בבואנוס איירס. הטנגו נוצר תחת השפעת רבבות המהגרים שהגיעו לשם . הטנגו נולד בעצם כריקוד דו-קרב בין שני גברים נרקד ע"י גברים בלבד.
הטנגו לא נחשב לריקוד ראוי עבור נשים מהוגנות. אט אט החלו הגברים ללמד את נשותיהם לרקוד טנגו אשר רקדו במסיבות ובשמחות שלהם באזורי המגורים הצפופים של המהגרים. עם התפתחות הליברליזם בתחילת המאה ה-20 הפך ריקוד טנגו ליותר ויותר מקובל.
הטנגו הגיע לצרפת ולשיאו בכלל בשנות ה-20-30 של המאה הקודמת. היום נרקדים שני סוגי טנגו :טנגו ארגנטינאי וטנגו אירופאי. בטנגו ללא ספק ישנם אלמנטים המזכירים את הריקוד הלטיני:
תנועות מהירות וחדות בעיקר, פניות ראש חדות וכן עצירות פתאומיות.אין ספק כי אופיו של הטנגו הינו דרמאטי ואקספרסיבי.

ואלס אנגלי / English Waltz

מאחר והואלס היה ריקוד מהיר מאוד היה צורך להתאימו לקהל בארה''ב כאשר הגיע לשם ,ולכן הומצא סגנון חדש הקרוי :בוסטון . הקצב היה מהיר פחות ויותר קל ללמידה .הבוסטון לא החזיק מעמד ובהמשך נעלם.
לאחר מלחמת העולם השנייה האנגלים שידרגו את הסגנון וכך נולד הואלס האנגלי הידע יותר בשמו Slow Waltz הנחשב למלכותי מבין הריקודים הסלוניים. האנגלים למעשה האטו את הצעד של הוואלס הוינאי לחצי, הוסיפו לריקוד וריאציות רבות, והדגישו את העליה והירידה בצורה מעודנת , תוך שילוב של תנועה היוצרת תחושה של גלישה וריחוף על רחבת הריקודים.
הואלס הינו ריקוד אלגנטי ביותר, פופולרי מאוד ואופנתי בכל הזמנים .

ואלס וינאי / Viennese Waltz

המילה ואלס ( Waltz ) מגיעה מהמילה בגרמנית העתיקה Walzen שמשמעותה להסתובב, להתגלגל ולהחליק.
הואלס הוינאי הינו הוותיק ביותר במשפחת הריקודים הסלוניים. הואלס הוינאי הופיע לראשונה במאה ה-17 בפרבריה של וינה באזור הרי האלפים כריקוד עממי עם הרבה תנועות קפיצה וסיבובים. מאחר ונרקד באזור פתוח, בטבע ,התנועות הללו התאפשרו.
לאחר 100 שנה, כאשר הגיע לארמונות האצולה ברחבי אירופה, הפך הואלס לריקוד הנשף הקלאסי אשר נרקד תוך כדי זרימה קלילה בתנועות סיבוביות של בני הזוג. הואלס הוינאי הלך ותפס תאוצה ופופולאריות ביחד עם המוסיקה של המלחינים האוסטריים -פריונץ לנר ווהן שטראוס אשר היו פופולאריים ונשמעים מאוד במאה ה- 19.

פוקסטרוט /Slow Foxtrot

הפוקסטרוט הינו ריקוד סלוני אלגנטי.
ריקוד זה זכה להכרה ב-1913 בזכות הארי פוקס אמן הווֵדְווִיל , והפך לאחד הריקודים הסלוניים הפופולאריים במאה ה-20, תוך שהוא עובר שינויים רבים בקצב ובסגנון. חשיבותו של הריקוד טמונה, בין השאר,
בהיותו הראשון אשר הכניס את הספירה האיטית (slow) בעלת שתי הפעמות. הרקדנים אשר רוקדים את הפוקסטרוט מפגינים יכולת לרקוד אותו באצילות רבת חן וברכות תנועה משובחת .

קוויקסטפ / Quickstep

הקוויקסטפ הוא המהיר ביותר מכל חמשת הריקודים הקלאסיים אשר פותח על-ידי האנגלים בתחילת מאה ה-20.
למוסיקת הג'אז אשר ליוותה את ריקוד צ'רלסטון ,ישנה השפעה רבה למוזיקת קוויקסטפ. זו המוסיקה אשר העניקה לו אופי עליז, חייכני משובב ומלא חיים.
הוא מכיל קפיצות רבות, בהן הזוג עדיין חייב להישאר צמוד זה לזה.

ריקודים סלוניים

טנגו / Tango

ואלס אנגלי / English Waltz

ואלס וינאי / Viennese Waltz

פוקסטרוט /Slow Foxtrot

קוויקסטפ / Quickstep

דנסארט - לוח זמנים

סניפי DANCEART

דנסארט-חדשות

מסיבות ואירועים

הצעה מיוחדת למתחילים